איילון חברה לביטוח בע"מ נ' חמאד

פסק דין

עניינה של התביעה הינם נזקים שנגרמו לרכב אשר בוטח ע"י התובעת, בתאונת דרכים. התובעת פיצתה את בעל הרכב בגין הנזקים, והגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבע.

התאונה התרחשה בכביש מספר 2, באזור הרצליה פיתוח, לכיוון צפון.

עפ"י גרסת התובעת, נסע הרכב המבוטח על ידה (להלן: "מכונית התובעת"), במסלול הימני מבין 3 מסלולים המובילים צפונה, מכונית הנתבע (להלן: "המשאית"), הגיעה מנתיב השתלבות הנמצא מימין לשלושת הנתיבים היעיקריים, סטתה לנתיב בו נסעה מכונית התובעת ופגעה בה.

עפ"י גרסת הנתבע, המשאית נסעה בנתיב הימני מבין 3 נתיבים, מכונית התובעת נסעה בנתיב האמצעי משמאלו, סטתה לתוך נתיבו ופגעה במשאית בצד שמאל מאחור.

מטעם התובעת העיד נהג מכונית התובעת (המבוטח), ומטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו. כל אחד מהעדים חזר על גרסתו.

על פניו, דומה כי עסקינן בגרסה מול גרסה, עם זאת, אומר מיד, כי בהתחשב במכלול הראיות אשר הוצגו בפני, אני סבור כי גרסת התובעת סבירה יותר, באופן משמעותי, מאשר גרסת הנתבע, ואני מעדיפה.

עד התובעת היה חסר עניין לגבי תוצאות התובענה. הוא קיבל את הפיצוי בגין הפגיעה במכוניתו. עדותו עשתה עלי רושם מהימן. הוא העיד בפשטות וכאשר לא ידע לציין פרטים, טען שאינו יודע אותם, זאת גם כאשר מסירת הפרטים היתה יכולה לחזק את גרסת התובעת. אי ידיעת פרטים לא הותירה בי רושם של עדות מבולבלת או בלתי אמינה, ההיפך הוא הנכון. העובדה שהוא עצמו לא הגיש תביעה כנגד הנתבע בגין השתתפות עצמית, אשר נוכתה מהפיצוי שקיבל בגין נזקיו, אין בה כדי להצביע על כך שאינו מאמין בגרסתו בלב שלם, אלא על כך שבחר שלא להשקיע את המאמץ, הטרחה, ההוצאות והסיכונים הדרושים לצורך הגשת תביעה לבית המשפט, כאשר מדובר בסכום של כ-1,800 ₪.

מצד שני, הנתבע הינו בעל עניין ברור בתביעה. המשאית אשר בה נהג ואשר היה בעליה בעת הרלוונטית, לא היתה מבוטחת בביטוח מקיף והוא צפוי לשאת בתשלום פסק הדין באופן אישי, אם התביעה כנגדו תתקבל.

ממצאים אובייקטיבים אשר הוצגו בפני מתיישבים טוב יותר עם גרסת התובעת מאשר עם גרסת הנתבע.

לגרסת הנתבע, בבית המשפט, החלק של המשאית שנפגע הוא הפינה האחורית משמאל, הפגוש והסולם שנמצא לידו (כמעט בצמוד). כאשר חש בפגיעה במשאית, עצר באופן מיידי.

בתמונות של מכונית התובעת (נ/1) ניתן לראות סימני שפשוף לאורך צידה הימני של המכונית החל מפנס קדמי מימין ועד לאחורי המכונית. הנתבע עצמו אישר, כי התמונות מציגות את הנזק שנגרם למכונית התובעת.

סימני השפשוף מעידים על כך שהפגיעה היתה פגיעה מתמשכת תוך כדי נסיעה ולא מכה חד פעמית, כפי שאמור היה להיות אם אכן היתה המשאית נעצרת. אם אכן המשאית עצרה, התרחיש היחיד שעשוי להסביר הימצאותם של סימני שפשוף כאמור, יתכן רק אם מכונית התובעת פגעה במשאית והמשיכה לנסוע לאחר הפגיעה הראשונית תוך כדי המשך מגע בין הרכבים. תרחיש זה איננו סביר כלל וכלל. אם מכונית התובעת היתה נמצאת מאחורי המשאית, הרי שנהג מכונית התובעת היה רואה את המשאית בבירור לפניו, לא סביר שהיה סוטה מנתיבו ימינה לתוך המשאית ולא סביר כי ימשיך בנסיעתו לאחר הפגיעה הראשונית, בעודו ממשיך לחכך את מכוניתו במשאית ולייצר את סימני השפשוף כאמור. תרחיש זה אינו סביר אף יותר, כאשר מביאים בחשבון את טענת הנתבע, כי התנועה במקום הזדחלה בנסיעה איטית.

בנוסף, התעוררו בליבי תהיות לגבי גרסת הנתבע.

במכתב אשר שלח הנתבע ואשר צורף לכתב הגנתו, בו תיאר את אירוע התאונה, סיפר כי מכונית התובעת פגעה במשאית בפגוש ובגלגל האחורי, ולעומת זאת, בעדותו בפני, העיד כאמור כי המשאית נפגעה בפינה האחורית משמאל, בפגוש ובסולם המצוי ממש בכמעט בצמוד אליו, מבלי להזכיר את הגלגל. לא זו בלבד, הצילומים של המשאית אשר הגיש הנתבע, האמורים להציג את המקום בו נפגעה המשאית, מראים כי הגלגל האחורי איננו נמצא בצמוד לפגוש האחורי ואף לא לסולם, אלא מרחק לא קצר יחסית לפניהם, כך שהוא אף כלל אינו מופיע בתמונות.

בכתב ההגנה ובתצהירו, כאשר תאר הנתבע את מקום התאונה, הוא התעלם כליל מקיומו של מסלול השתלבות מימין לשלושת הנתיבים העיקריים וטען כי נסע "במסלול הימיני מבין שלושה מסלולים", זאת על אף שהכיר טענות התובעת בעניין זה. בתמונה אשר צרף לתצהירו, אשר אמורה לתאר את מקום התרחשות התאונה, מופיע קטע כביש ובו אכן 3 נתיבים בלבד, ללא נתיב השתלבות מימין. עם זאת, במהלך חקירתו הנגדית, אישר הנתבע את גרסת עד התובעת, כי אכן במקום בו התרחשה התאונה קיים נתיב השתלבות, בנוסף על שלושת הנתיבים העיקריים מצד ימין. יתר על כן, בתמונה אשר צילם הנתבע, שמשום מה לא צורפה למסמכי ההגנה, ואשר הוצגה בפני בית המשפט במהלך עדותו, ניתן להבחין בסופו של נתיב השתלבות מימין, מרחק עשרות מטרים לפנים המקום בו אישר הנתבע כי שם עצרו הצדדים את מכוניותיהם מיד לאחר התאונה.

הפער בין גרסאות הנתבע, ההתעלמות מקיומו של נתיב השתלבות והצגת תמונות מגמתית, מחלישים את עדותו של התובע. כמו כן, קיומו של סוף מסלול השתלבות מימין, מרחק קצר לפני המקום בו נעצרו המכוניות לאחר התאונה, מתיישב עם גרסת עד התובעת, ועם ניסיון של מי שנסע במסלול ההשתלבות שהסתיים להיכנס לתוך המסלול שמשמאלו.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי גרסת התובעת הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת.

בכתב ההגנה כפר הנתבע בנזקים אשר הוכחו באמצעות חוו"ד שמאי מטעם התובעת. הנתבע לא ביקש לזמן את השמאי מטעם התובעת, וכן זנח טענה זו ולא העלה אותה בסיכומיו. הנתבע אישר, כאמור לעיל, את עצם הנזקים כפי שנראו בתמונות שהוצגו בפני והערכת שווי הנזקים כאמור בחוו"ד שמאי מטעם התובעת סבירה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 6,048 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (12.9.12) ועד לתשלום המלא בפועל.